ראשי ← סוגי גגות

איטום מרפסת

מרפסת היא השטח שדולף הכי הרבה ביחס לגודלו בכל הבניין, ולא במקרה. על עשרה מטרים רבועים מצטופפים חיבור לקיר, סף דלת, עיגוני מעקה, אף מים וקולטן אחד, וכל אחד מהם נקודת כשל בפני עצמה. איטום מרפסת הוא כמעט כולו עבודת פרטים, לא עבודת שטח. מי שמבין את הפרטים האלה יודע לזהות הצעת מחיר שמדלגת עליהם.

למה מרפסת דולפת יותר מגג

חשבון פשוט מסביר את זה. במרפסת של שלושה על שלושה מטרים יש תשעה מטרים רבועים ובערך שנים עשר מטרים אורך של פרטי היקף: שלושה קירות והקצה הפתוח. זה יותר ממטר ושליש של פרט על כל מטר רבוע. בגג של עשרה על עשרה יש מאה מטרים רבועים וארבעים מטר היקף, כלומר ארבע עשיריות המטר לכל מטר רבוע. יחס הפרטים במרפסת גדול פי שלושה, ורוב הנזילות בעולם האיטום מתחילות בפרט ולא באמצע המשטח.

לזה מתווספים גורמים שלא קיימים בגג: אנשים יושבים כאן, מזיזים רהיטים, שוטפים ברצפה, מגדלים עציצים שמחזיקים לחות קבועה בפינה, ומתקינים סוכה או תריס שמצריכים קידוח. וקולטן אחד בלבד: אם הוא נסתם בעלים או בעפר, אין למים לאן ללכת חוץ מפנימה.

החיבור לקיר וסף הדלת

זה הפרט שנכשל הכי הרבה, והוא גם הקל ביותר לזיהוי בהצעת מחיר. שכבת האיטום חייבת לטפס על הקיר, לא להיעצר בפינה. הגובה המקובל הוא עשרה עד חמישה עשר סנטימטרים מעל גובה הריצוף הסופי, עם רולקה בפינה שמונעת קיפול חד שנסדק. באזור המפגש עם הדלת, האיטום צריך להיכנס אל מתחת לסף ולעלות מאחוריו, כך שגם מים שנדחפים ברוח לא עוברים מעליו.

מרפסת שאוטמה עד קו הריצוף בלבד תיראה מצוין ביום שמש. בסערה עם רוח מערבית, המים מטפסים על הקיר, נספגים בטיח ויורדים מאחורי האיטום. הכתם יופיע בתוך הדירה, בגובה הרצפה, ואיש לא יבין למה בדיוק אטמו את המרפסת לפני שנה.

מרפסת שמש מול מרפסת מעל דירה

ההבדל הזה קובע את הדחיפות, לא את הטכניקה. מרפסת שמש שיוצאת מקיר הבניין על תקרה קונזולית נמצאת מעל אוויר. נזילה בה לא מרטיבה אף אחד, ולכן היא מתגלה מאוחר: כתמים והתפחות בצד התחתון של התקרה, סימני נטיפים, ובהמשך פירור בטון וברזל זיון חשוף שמתחיל להחליד. זה נראה כמו נזק אסתטי בשלב הראשון, וזו בדיוק הסיבה שמתעלמים ממנו. חלודה בברזל תופסת נפח גדול יותר מהמתכת המקורית ודוחפת את הבטון החוצה, ולכן הטיפול נעשה יקר יותר ככל שמחכים.

מרפסת שיושבת מעל חדר מגורים היא סיפור אחר. כל ליטר שעובר את האיטום נוחת בתקרה של מישהו, לרוב בסלון או בחדר שינה, ולפעמים בארון חשמל. כאן אין שלב אסתטי. אם התקרה מתחת מתחילה להתקלף, זה כבר מצב שדורש טיפול בעונה הקרובה ולא בשנה הבאה.

איטום מתחת לריצוף מול איטום מעל הריצוף הקיים

בשתי הדרכים אפשר לעצור נזילה, והן לא שוות ערך.

מתחת לריצוף פירושו לפרק את האריחים ואת שכבת המילוי, לתקן את השיפועים, לבנות מערכת איטום רציפה שמטפסת על הקירות ונכנסת לקולטן, ולרצף מחדש. יוצאים מזה עם מרפסת שנראית כמו מרפסת, עם פתרון שמחזיק שנים ארוכות ועם הזדמנות לתקן את מה שנעשה לא נכון בבנייה המקורית. המחיר: לכלוך, כמה ימי עבודה, פינוי פסולת, ותלות במזג האוויר.

מעל הריצוף הקיים פירושו ניקוי יסודי, פתיחה ומילוי של מישקים, פריימר ומערכת ציפוי רציפה עם חיזוק ברשת בפינות ובסדקים. זה מהיר, זול משמעותית, ואפשר לחזור להשתמש במרפסת תוך ימים. המחיר האמיתי: כל בעיית שיפוע נשארת בדיוק כפי שהייתה, והלחות שכבר כלואה במילוי שמתחת לאריחים נשארת שם. בקיץ היא מתאדה, לוחצת מלמטה ומרימה את הציפוי בבועות. הציפוי גם משנה את פני המרפסת: הריצוף נעלם מתחת לשכבה אחידה, לרוב בהירה.

ניקוז, שיפוע ועיגוני מעקה

השיפוע צריך להוביל את כל המים אל הקולטן, והקולטן חייב להיות הנקודה הנמוכה. במרפסות רבות הוא נמצא גבוה מסביבתו אחרי ריצוף חוזר, ואז נשארת שלולית קבועה סביבו. בקצה החיצוני נדרש אף מים, חריץ קטן בצד התחתון של הקצה, שמונע מהמים לזחול חזרה אל צד התקרה ולצייר שם את הפס השחור המוכר.

עיגוני המעקה הם הפרט שהכי מרבים לדלג עליו. מעקה שמעוגן בלוחיות ובברגים דרך הרצפה יוצר חורים שעוברים דרך האיטום, וכל חור כזה הוא נקודת חדירה שגם מחלידה עם הזמן ומכתימה. הפתרונות הטובים הם עיגון אל הקיר או אל מעקה בטון קיים במקום אל הרצפה, או חיבור אל קורה מוגבהת מעל מפלס האיטום. כשאין ברירה ומעגנים ברצפה, כל עיגון צריך שרוול ואטימה אלסטית ייעודית, לא מריחה כללית מסביב.

השכן שמתחת

כשמרפסת יושבת מעל דירה אחרת, הנזק לא נשאר אצל מי שגרם לו. בבית משותף השאלה מי נושא בעלות תלויה בשאלה איזה רכיב כשל ואם הוא חלק מהרכוש המשותף או מהדירה עצמה, ובמה שכתוב בתקנון הבית המשותף. חוק המקרקעין וחוק המכר לדירות רלוונטיים בהתאם למקרה ולגיל הבניין. זה לא מקום לאלתר בו: כדאי לתעד את הנזק בצילומים מתוארכים, לברר את המצב מול הוועד ולהתייעץ עם עורך דין לפני שמתחילים עבודה, כי הסכמה שנקבעת אחרי הביצוע קשה הרבה יותר.

כמה זה מחזיק וכמה זה עולה

מערכת שנבנתה מתחת לריצוף, עם שיפועים מתוקנים ופרטים שנעשו כראוי, נמצאת בטווח של חמש עשרה עד עשרים וחמש שנים. ציפוי שנפרס מעל ריצוף קיים נמצא בטווח קצר בהרבה, בסביבות חמש עד עשר שנים, ולרוב דורש חידוש שכבת גימור באמצע התקופה.

מה לשאול לפני שמתחילים

• לאיזה גובה האיטום מטפס על הקיר, ומה קורה מתחת לסף הדלת?
• איך מטפלים בעיגוני המעקה, ואם מפרקים אותו, מי מחזיר אותו?
• מה השיפוע אחרי העבודה, והאם הקולטן יהיה הנקודה הנמוכה?
• אם לא מפרקים ריצוף, איך בודקים שאין לחות כלואה מתחת לאריחים?
• מה בדיוק באחריות, לכמה שנים, ומה מבטל אותה?
• מי מפנה את הפסולת ובאיזה מחיר?

מרפסת היא מקרה פרטי של אותה משפחת בעיות שמופיעה בכל משטח מרוצף, ומי שרוצה להבין את הפורק והלא מפרק לעומק ימצא את זה בדף איטום גג מרוצף. אם הנזילה מופיעה דווקא מתחת למשטח משופע עם רעפים, הכיוון שונה לגמרי ומתואר בתיקון גגות רעפים. לזיהוי הטיפוס עצמו יש את הדף סוגי גגות, והשוואת טווחי המחיר בין סוגי העבודה מרוכזת במחירי איטום.